נולדתי בישראל, שירתתי ביחידה קרבית, בתום שירותי הצבאי ב- 1972 התחלתי את דרכי בריקודי העם.
כתלמיד כיתה ח' בבית ספר "דובנוב" בתל-אביב, נדרשו הורי לשלם עבור בניית אולם ספורט בבית הספר. אז,
 לא תיארתי לעצמי שלימים אתחיל את דרכי דווקא באולם זה.
המגע הראשון שלי עם ריקודי-עם, היה בערב יום ששי כשהלכתי יחד עם אחי לתיאטרון "אהל" (ליד קולנוע תל-אביב). הערב ששולב יחד עם שירה בציבור נערך ע"י יואב (יבדל"א) ומירה אשריאל (ז"ל), הריקוד הראשון שלמדתי, היה "סיגל", ריקודו של שאולי רוזנפלד (ז"ל).
ב- 1973 הוזמנתי לרקוד בלהקה (כנפי נשרים) שערכה הכנות להופעות בחו"ל, מלחמת יום הכיפורים וגיוסי לשרות מילואים ממושך גרמה לי להפסיק את פעילותי בלהקה.
ב- 1975 סיימתי את האולפן למדריכים בבית לסין והתחלתי להדריך ולהרקיד במקומות שונים.
לאחר מכן זומנתי לרקוד בלהקת "ענבל". לאחר תקופת אימונים קצרה (בעתודה) החלטתי לפרוש בשל עבודתי היומיומית וחוסר זמן לחזרות.
ב- 1977 רקדתי והופעתי כחצי שנה בלהקה שהוקמה באוניברסיטת "קולומביה" בניו-יורק.
יצירת ריקודים
ביצירת ריקודים התחלתי ב- 1976. ריקודי הראשון שראה אור היה "לפנות ערב". את הריקוד חיברתי במקור לבמה ולאחר שנתיים בשנת 1978 היצגתיו בהשתלמות למדריכי ריקודי-עם שנערכה באולם ה"מנזה" באוניברסיטת ת"א.
"כי רב להושיע",  "מיגדלור", "הפייטן" (תקוות ימיי) ו- "איך עף הזמן" הינם אבני דרך נוספים בתחילת דרכי כריקודאי* (יוצר).
כיום לאחר יותר מ- 30 שנות יצירה, יש באמתחתי כ- 100 ריקודים רשומים במגוון רחב שרבים מהם מפורסמים ונרקדים בארץ ובחו"ל.
 ניתן לציין שרבים מריקודי היכו שורשים והפכו ברבות השנים לנכסי צאן ברזל. חלקם אף בין המובילים בריקודי העם, ואציין את חלקם:
"איך עף הזמן" הריקוד הנבחר בשנים  1984, 1985.
"את הגשם" נבחר לריקוד הפופולארי  בשנת 1999.
"בנוף ילדות" נבחר לריקוד השנה בשנת 2000.
ריקודים בולטים נוספים: 
"לצפון באהבה", "הנני כאן", "רוח צפונית", "הנה ימים באים", "שלשה תרנים לאוניה", "ליל אביב", "סופו של קיץ", "אל תירא ישראל", "שיר לפנות ערב", 
"בדרך אפרתה", "אבל מחר אחזור", "כמו שאת", "עלש - שט עם הרוח",
"בחיים הכל עובר", "עמנואל", "שירו של צנחן", "שעת פרדה", "האם עודך יפה",
"פנסי העיר" (פרידת מלח), "שיר הליצן", "ימים של תשובה", "אני ושירי", "שלכת בלב", "אמרו לי".
חלק מהריקודים הוצגו בפסטיבל כרמיאל: "פרחים בקנה", "מהרה", "ההורה שלי" ועוד.
בנוסף להרקדות בארץ הוזמנתי פעמים רבות להדריך וללמד מריקודיי במחנות שונים בארה"ב ובאירופה.
תחביבים נוספים

בין תחביביי ניתן למצוא כתיבת שירים בנושאים רבים ומגוונים ואף כתיבת לחן לחלקם. כמו כן, חלק משיריי פורסמו ומופיעים בספריי  "חי שירים" ו- "מכתב בחול".
בקרוב אני עומד לפרסם ספר שירים נוסף "גן לשירים" (במהדורה חדשה) וספרון פתגמים מפרי עטי.
גרפיקה וציור, הם תחביבים נוספים הקרובים לליבי.
ארגון המדריכים

• פעילויות התנדבותיות רבות בארגון מאז הקמתו (בשנת 1976 בכנס ההקמה שהתקיים בבית ברל) גם כשלא הייתי בתפקיד רשמי.

 למעלה מ- 12 שנים הייתי חבר מזכירות ארגון המדריכים, ובשנים אלו מילאתי
 תפקידים רבים ביניהם:

• עריכה והפקה של דפי המידע ועיתון הארגון.
• מזכיר הארגון.
• הפקה ועריכת תחרות המחול בכרמיאל (במשך 3 שנים).
• פעילויות התנדבותיות והפקות אירועים בפסטיבל כרמיאל.
• רשם הריקודים החדשים שלפני השתלמויות –
     כ- 7 שנים, תפקיד שלקחתי על עצמי ומלאתי אותו בנאמנות וללא משוא פנים
     וכמובן לשביעות רצונם של כל היוצרים (ריקודאים) וחברי הארגון.
• נטילת חלק פעיל בארגון ובהפקת 15 השתלמויות הארגון.
• ועוד פעיליות רבות ומגוונות, כעזרה ותמיכה בחברים ועוד'.

המונח "רִקּוּדַאי"

ב- 30 בספטמבר 2002  הצעתי לאקדמיה ללשון העברית מילה חלופית ל"יוצר" , "כוריאוגרף", "מחבר צעדים" ו"מחבר ריקודים". המילה שהוצעה על ידי היא:   "רִקּוּדַאי".
בעקבות מכתבי, האקדמיה המליצה להתחיל ולהשתמש במילה זו, ואכן, פרסמתי והפצתי את המילה בהרקדות ודרך הפורומים השונים.
כיום, מילה זו החלה לחלחל לתודעה, והיא שגורה בפיהם של רוקדים ומדריכים רבים, וכן בפורומים השונים לריקודי-עם.

קטע ממכתבי לאקדמיה
 
הנדון:  הצעה למילה חדשה.

המילה המוצעת על ידי היא בתחום ריקודי העם,

ישנם אלפי ריקודי-עם שחוברו ע"י חברים שהשתמשו ב-מנגינות/שירים קיימים וחיברו להם צעדים מותאמים,
כיום אין מילה המגדירה את "מחבר הצעדים" ואת הנושא וכל אחד שמחבר צעדים נקרא: "יוצר" כוריאוגרף" או "מחבר ריקודים".

כמקורב מאוד לנושא, היום אני משמש כמזכיר "ארגון היוצרים והמדריכים לריקודי-עם" ובנוסף יש לי ריקודים רבים שאני "חיברתי" הנרקדים בכל הארץ ואף בחו"ל.
   
אני מציע מילה חדשה שתשקף נכון את התהליך, המילה היא "ריקודאי" – מחבר ריקודים,
על אותו משקל של "פזמונאי" – מחבר פיזמונים ועוד.

נא טיפולכם ותשובתכם.

                                                 בברכה

                                                                                                       אלי רונן