מרקיד
  • אגדתי
אבי לוי *
הגדל

הפרקים בחייו מחולקים ל-5 חלקים:

מיום שנולד עד גיל 10 (1977-1967)

החלק הראשון בחייו של אבי מהיום שנולד התנהל סביב הגן, בית הספר הממלכתי דתי והמשפחה, שבה אבי כאח הקטן מול כל האחים האחרים, לא קיבל את היחס המתאים לבן זקונים. אך כבר בשלב זה הרגיש את הכישרון הצומח בו לכדורגל, עם הזמן התחיל לשחק בקבוצות כדורגל שונות בניגוד לרצונות המשפחה, זהו אותו השלב שבו החל לגלות את הקואורדינציה. בתקופה זו אחותו של אבי הייתה " המלכה" בריקודי העם כשהייתה רוקדת עם טובי היוצרים בארץ. כבר אז החל לפתח סקרנות לגבי הנושא אך התחבא מאחורי הכדורגל.

מגיל: 18-10(1985-1977) ההתוודעות לגבי האהבה למחול

הפרק שבו התחיל לרקוד בלהקת המחול "גוונים" – גיל 12/11. הוויכוחים התלהטו לגבי הריקודים והכדורגל שנערכו בימי שבת וברגע שנפתח הסכר הוא הבין שזה הכיוון: חוגים עירוניים גוונים. כאן התחילו להתפתח חלומות ושאיפות בנושא הריקוד מה שגרם לביטחון העצמי עם הסביבה ובעיקר עם הבנות בניגוד לסביבה הטבעית שבה הוא גדל. כבר אז פיתח לעצמו חלומות שאחד המרכזיים היה לראות את צמד היוצרים מושיקו הלוי ושמוליק גוב הרי, וזכה לממש זאת ונתן לו דחיפה ומוטיבציה.

גיל 21 -18: צבא יחידת מודיעין

מגיל: 28 -21

בשלב זה נכנס בכוחות מחודשים עם הרבה חשק. אבי טס לייצג את ישראל במדינות שונות. אחת השאיפות הייתה להכין כוריאוגרפיה לבמה. שאיפה נוספת הייתה להכין ריקודי עם ולראות אנשים שרוקדים אותם. בסוף הפרק הגשים את הריקוד הראשון – "תוף וכינור". בהמשך התחיל לעבוד בחברת מחשבים בתל אביב ומאוחר יותר כניסה לעיריית אשדוד והכרות עם אשתו לעתיד.

מגיל: 28- היום

מתפרנס בעיקר מאהבתו למחול ומרגיש בר מזל להיות המנהל האומנותי של להקת " אביבים".

בשדה המחול

החלום לרקוד עם "המלכה" – אחותו, ריקוד בריקודי עם. רצון אחד היה לו שאחותו שהייתה "המלכה" בתחום ריקוד עם, תלמד אותו ריקוד אחד. בסופו של דבר הוא למד את הריקוד הראשון שלו שנקרא " הורה שני" של דידי דוש. הפעם הראשונה שרקד ריקוד בהרקדה הייתה כשהוא התלווה לאחותו להרקדה סגורה, במשך שעה חיכה שהשיר של הריקוד שידע יתנגן ועד שסוף סוף זה קרה המרקיד באותו תקופה צעק עליו וביקש ממנו לצאת מן המעגל.( בגלל שהיה ילד). בהמשך ניסה אבי להיכנס לתחום הריקוד בכל דרך אפשרית, גם בבית הספר הדתי עם הרקדות מאולתרות בניגוד לכל החוקים. מכאן התפתח תחום הריקוד אצל אבי בצורה משמעותית.

הכוריאוגרף ממנו לקח דוגמה אישית ודחף אותו להגשים את חלומו היה אילן רוזנברג שבאותה תקופה היה הכוריאוגרף של להקת "גוונים" אשדוד. בשלב מאוחר יותר בפעם הראשונה טס אבי במסגרת להקתו להולנד, בלגיה, צרפת ואיטליה לייצג את ישראל. באופן טבעי הדרך לכוריאוגרפיה הייתה יותר חלקה אך נעשתה במקביל ליצירה בתחום הבמה ויצירה לתחום ריקודי העם שאהב.

חלום נוסף שהתגשם היה דווקא בתחום ריקודי העם כשיצר את הריקוד הראשון שלו " תוף וכינור" שהתאפיין בתנועות אוריינטליות ושונות מה שבאותה תקופה היה "הס מלהזכיר" בתחום ריקודי העם. עד היום " תוף וכינור" מסמל התחלה אצל לוי ונחשב לריקוד האישי ביותר דווקא משום שנעשה מתוך אהבה ותמימות. בשנת 98' ייסד לוי את להקתו " אביבים" אשר מנתה 25 רקדנים, עם הזמן התווספו רקדנים חדשים באמצעות אודישנים כשהקו שהנחה אותו היה איכות באמצעות סדר ומשמעת בלתי מתפשרים בחזרות.

התוצאות לא איחרו לבוא במופעים והלהקה קיבלה שם של מסגרת שקשה להתקבל אליה בגלל האודישנים הקפדניים אך עם תוצאות מדהימות על הבמה. כיום הלהקה מונה 120 רקדנים שמחולקים ל-5 קבוצות גיל ועוד 400 רקדנים בשלוחות ברחבי העיר. רפרטואר הלהקה מונה ריקודים בסגנון אתני, מחול ישראלי, אירי ומיוזיקל (מחזות זמר).

במהלך השנים האלה נעשו מופעים מסויגים שונים כמו: " מזרח ומערב" – אינטגרציה, "שבו בנים" שהוקדש לשבויים ולנעדרים, "קולות מהשמים" – שהוקדש כולו לרקדנית מור אגוזי, "איתניקה" – מופע אוריינטלי, " "הגמר הגדול" – מחווה למחזות הזמר הגדולים בארץ ובעולם. בשנת 2004 נסעה הלהקה לפסטיבל כרמיאל בו הועלה הריקוד האירי עם 180 רקדנים דבר שהיה לאחד הפרויקטים הגדולים עם עבודה והכנות של כ-5 חודשים.

בשנת 2006 אבי הפיק מחזמר לכל המשפחה שנקרא "עליבאבא ותיבת הזהב" , זהו תחום נוסף שהתעניין בו ששילב את הכוריאוגרפיה והבימוי. המחזמר היה בהשתתפות שחקנים מקצועיים מתיאטרונים שונים בארץ, רקדנים וזמרים – מופע זה זכה להצלחת ענק. "אביבים" יצאו לייצג את ישראל באיטליה ובעיקר באמריקה , כאשר בשנת 2004 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בברזיל ובארצות הברית במשך חודש.

במאי 2008 מתכננים אבי ולהקתו להפיק את אירועי חגיגות ה-60 למדינת ישראל בשוויץ ז'נבה, היציאה לחול תהיה עם 60 משתתפים – הפקת ענק. אחד הדברים שהלהקה חוותה יחד הייתה הפציעה הקשה של הרקדנית מור אגוזי (כפי שכבר סוקר ופורסם בתקשורת) שעברה תאונת דרכים והייתה ללא הכרה במשך שמונה חודשים. במשך תקופה ארוכה כל הרקדנים בקבוצתה שהו ליד מיטתה 24 שעות עד לרגע שהתעוררה. אחד הדברים המדהימים, אומר אבי, היה כשהיא התעוררה המילים הראשונות שיצאו מפיה היו שהיא רוצה לראות את אבא ושאלה מה קורה עם הלהקה. המקרה הזה מלווה את הלהקה עד היום כשקצב ההחלמה שלה הוא מאוד, מאוד איטי. מור נפגעה במוח אבל היא לא מוותרת על החזרות והיא מגיעה בהליכון להתאמן ולשמור על קשר עם הרקדנים. דבר נוסף לציון הוא שהמופע " קולות מהשמים" נוצר לכבודה של מור עם הריקוד שנושא את שם המופע, הריקוד בו מור משתתפת בכיסא גללים עם שאר חברי הלהקה.

במקביל להצלחתה של הלהקה והפרויקטים הקרבים ובאים אבי נאמן ליצירותיו כיוצר ריקודי עם ישראלי ( ריקודאי) אשר במסגרת זו יוצא לוי להדריך בכל רחבי העולם : אירופה, אסיה, אוסטרליה ואמריקה. באמצעות הדרכות אלו שמתקיימות במחנות למדריכים, מופצים הריקודים שלו על ידי מדריכים שבאים ללמוד וחוזרים לחוגים שלהם ומלמדים את הרוקדים ברחבי העולם.

עבור לתוכן העמוד

עמותת ארגון המדריכים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות