מרקיד
יזרעלה כהנא
הגדל

יזרעאלה כהנא

נולדה בביה''ח המרכזי של עמק יזרעאל ומכאן  נגזר שמה - יזרעאלה.  רוב שנות ילדותה עברו עליה  במושב כפר ויתקין , בשרון, שם פעלה בנושא הזמר העברי , מסכתות לחגים וריקודי העם שהיו חלק בלתי נפרד מחייה.

המפגש הראשון עם ניצני התנועה לריקודי העם החל בגיל עשר . אביה שהיה התרבותניק של המושב  לקח את בתו לתל אביב שם הכירה את גרט קאופמן היא גורית קדמן , שהזמינה ילדים מן ההתיישבות העובדת , בני  מושבים וקיבוצים , ללמוד  ריקודי עם , כאלה ש''הסתובבו'' בארץ באותם ימים .הקורסים התקיימו פעמים אחדות בשנה , אותם ילדים חזרו מצוידים בתורתה של קדמן , ובעצמם לימדו את חבריהם בני גילם לרקוד .

בהמשך, הייתה כהנא אחראית להכנת  הטקסים שהיו קשורים למחול וזמר בכפר. הטקסים נסבו על החגים היהודיים מן המקרא  והמשתתפים באירועי החגיגות היו ילדים מכל גילאי ביה''ס ששרו ורקדו והפכו עם הזמן לרקדנים.

על פי תפיסתה של כהנא המחול העממי הוא חלק מתרבות העם. בתפיסתה זו הדברים מתחברים  למעשה הציוני ולרצון להיות ככל העמים – עם שיש לו שירים וריקודים משלו.

כהנא מסבירה: "החשיבה המונחת ביסוד העשייה שלי וחברי היתה שיש לחדש את חיי העם היהודי בארץ,להתחבר אל העבר הארץ ישראלי שממנו התנתקנו אלפיים שנה . על כן אני רואה היום וכך גם בעבר,  חובה לשלב את ריקודי העם במעשה התרבותי- חינוכי."

בשנות נעוריה רקדה בלהקת עמק חפר עם המדריכה והרקדנית גרטרוד קראוס . בצבא שירתה בצוות הווי נח''ל שם יחד עם מדריכה נוספת ושני אקורדיוניסטים תפקידן היה ללמד שירים  וריקודי עם ולהכין מסכתות בהאחזויות  הנח''ל .

עם שחרורה מצה"ל למדה הוראה ובהמשך  ניהלה בית ספר אזורי בנגב . בין השאר נהגה להפיק  חגיגות ברוח ההתיישבות העובדת ובהן ריקודי עם כמובן. לימים כשלמדה באוניברסיטת ירושלים רקדה בלהקת הסטודנטים בהדרכת מיכה ספירא המיתולוגי.

בכל תקופות חייה, ועד עצם היום,  עוסקת כהנא בהדרכה והכשרת מדריכים לריקודי עם.

היא מסבירה: "זהו נושא נפלא המאפשר לרבים ללמוד וללמד, שילוב מעניין של הכרת האישים שהשפיעו על היצירות כחלק מתרבות העם והתפתחות של התנועה , מקומץ  ריקודים לתופעה של אלפים ועשרות אלפים בארץ ובעולם,  רוקדים הנהנים להיפגש ולרקוד. עם התפתחותה וצמיחתה של מדינת ישראל חלו שינויים גם בתנועת ריקודי העם. "

לדעתה של יזרעאלה יש להיזהר מההשתלטות הטכנולוגית על המרחב הריקודי ויש לתת מקום לכל רוקד לבטא את אישיותו בריקוד. היא מסבירה: "קיימת סכנה שאם נגלוש לתרבויות זרות כהיותנו חלק מהתרבות הגלובלית נאבד את המיוחד המאפיין את ריקוד העם הישראלי  ונבלע בשאר התרבויות. לכן, כדאי שכל מדריך יראה עצמו כשומר על המורשת של מדינת ישראל ומנחיל מורשת זו לדורות הבאים."

לבסוף יזרעאלה מודה לכל המברכים, המדריכים- מרקידים,  יוצרי הריקודים ולאלפי הרוקדים שממשיכים לרקוד ושומרים על הדבר היפה שנקרא ריקודי עם ישראלים שממשיכים לרגש הרבה מאד אנשים בחברה הישראלית.

עבור לתוכן העמוד

עמותת ארגון המדריכים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות