מרקיד
פסטיבל המחול כרמיאל ותנועת ריקודי העם
הגדל

 פסטיבל המחול כרמיאל ותנועת  ריקודי העם – סיפור אהבה

גורית קדמן כלת פרס ישראל:" ...דומה כי כל עוד עם ישראל חי, הוא יוסיף לרקוד.."

 

עליזה רוזן

 

הם זוג נשוי כבר כמעט 30 שנה. זה הערב השני השבוע שהם מתלבשים בבגדים נוחים, נועלים נעלי ריקוד, ויוצאים לאולם הספורט שבעיר מגוריהם לרקוד ריקודי עם. כך בכל שנות נישואיהם.

הם לא היחידים , כמוהם רבבות של אוהבי המחול הישראלי, הקרוי בפינו ריקודי עם. מה שנראה היום כדבר טבעי לגמרי "ההרקדה" אינה פעילות המוכרת ממקומות אחרים בעולם. זוהי תופעה ישראלית ייחודית ששורשיה בראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל, עת יצאו במחולות בכל אירוע חגיגי. ריקודים שהוכנו במיוחד לחגיגות הביכורים ולחגיגות העומר "ירדו" והפכו לחלק מהריקודים שנרקדו באופן ספונטני לצלילי אקורדיון, מה שמאוחר יותר יתפתח למה שמוכר היום כמעט לכל אחד "הרקדה", ואשר תחילתו בכנסי המחולות של קיבוץ דליה, לשם הגיעו אוהבי ריקודי העם שבמשך שלושה ימים ולילות לא עשו דבר חוץ מאשר לרקוד, במעגלים, בזוגות, בגושים ובשורות.

לא זו בלבד , ההרקדות התפתחו עד לכדי תנועה הסוחפת עמה המונים הנהנים מזמרת הארץ ויכולים לבטא אהבה זו במחול. שנים מאוחר יותר תתפתח התנועה גם לארצות מעבר לים. היום רוקדים את ריקודי העם הישראלים לא רק יהודים וישראלים לשעבר אלא שהיא תפסה גם בקרב כאלו שאינם קשורים לדת או למסורת. פשוט מתוך אהבה לז'נר.

 

מהי אם כן תנועת ריקודי העם?  התשובה עשויה לכלול  שלושה גורמים באופן סכמטי: ריקודי עם, ישראליות, פולקלור ישראלי. כל זאת יחד עם הפסוק שאומר כי "מאז שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים" גורמים לחוסר ודאות גדול ולקושי ניכר ביכולת לענות לשאלה במהימנות גבוהה.

נעמי בהט-רצון האתנומוזיקולוגית וחוקרת המחול  כותבת בספרה "מחוללים" כי:ריקוד העם או מחול העם (folk dance) הוא אחד המרכיבים של "תרבות העם" –פולקלור.למרכיבים הפולקלוריים השונים  כגון:לבוש, אוכל, מוסיקה , ריקוד יש מאפיינים מובהקים, למשל אנונימיות היוצר או ההעברה מדור לדור , מאב לבן כל זאת ברמת דייקנות מרבית. כמו כן , ברור שהמרכיבים צריכים באופן כלשהו לכלול בתוכם ביטוי לאופי ולמציאות החברתית של העם.

הריקוד העממי לא שייך לריקוד הפולחני הקדום ולריקודים האתניים של קבוצות אתניות שונות

אך, במקרים רבים יסודותיו ושורשיו לקוחים מהם. לרוב ריקודי עם הם ריקודים של קבוצה הבנויים על צורות פשוטות מבחינה מרחבית(בעיקר מעגל) ועל צעדים פשוטים ותנועות לא מורכבות וקלות לביצוע. כדי לרקוד ריקוד עם אין צורך בהכשרה מקצועית של רקדן.

גורית קדמן "כלת פרס ישראל" הנחשבת לאם מפעל ריקודי העם בישראל אמרה כי :"ריקוד העם הוא ריקוד שנוצר על ידי העם ובשביל העם וחלק ניכר של הציבור צריך שירקוד אותו".

זאב חבצלת(1922-1962), ממניחי אבני היסוד לתנועת ריקודי העם אמר:"לאחר שאנו יודעים ריקוד עם מהו, אפשר לקבוע בוודאות שריקוד עם ישראלי אינו בנמצא. קיימים ריקודים שחוברו בישראל, וחלק מהעם רוקד אותם, וקיימים ריקודי עם של עדות שונות בישראל. מאחר שהתרבות העממית בכללה בישראל היא בשלב התהוות, ותלויה בקצב מיזוג הגלויות, נתון הריקוד העממי גם הוא בתהליך התהוות."

דר' דן רונן לשעבר מנהל אגף התרבות והאמנות במשרד החינוך כותב במאמרו "מה זה באמת 'ריקוד עם ישראלי'? ":"ריקודי עם יכולים להיקרא "ריקודי עם" רק אם הם נרקדים באופן ספונטני בכל מיני הזדמנויות של שמחה עממית ומשפחתית: על פי הגדרה זו יש מספר מצומצם של ריקודים שהפכו כבר היום לריקודי עם."

ירון מישר מדריך ומרקיד ותיק והמו"ל של עיתון "רוקדים" כותב כי:" כולנו מסכימים שהמונח "ריקודי עם" מתייחס לריקודים הנרקדים על ידי ציבור גדול ורבגוני לאורך תקופה של שנים. ודאי נסכים גם שריקודים אלה מבטאים את המסורת, הערכים ואורח החיים של העם הרוקד אותם. ריקודי עם ישראליים, אם כן, הם ריקודים לפי שירים ישראליים המבטאים בתנועותיהם בלחניהם ובמילותיהם את תרבותנו בעבר ובהווה, הווי חיינו וערכינו החברתיים.

בהתאם לכך, ולמרות כל הטענות על אופיים של הריקודים הנלמדים היום בחוגים, הרי הריקודים של היום- אלה מהם שירקדו גם בעתיד-מתאימים ביותר להגדרה 'ריקודי עם' ."

אם נבדוק מה המצב היום בשנת 2010 בתחום הנקרא "ריקודי עם בארץ" נגלה כי יש  היום חלוקה לקבוצות הרוקדות ריקודים ישנים שחוברו עד שנת 1990 –( חוגים והרקדות של "ריקודי נוסטלגיה")

ולקבוצות הרוקדות ריקודים חדשים עכשווים המחוברים בקצב הולך וגובר ואשר מזינים תעשייה שלמה

של הרקדות,  סדנאות,  טיולים רוקדים, מחנות ריקוד ועוד , בארץ ובעולם.

הריקודים שנרקדים בהרקדות  הנוסטלגיה הם ללא ספק,  המתאימים יותר, על פי ההגדות שהובאו, למונח  "ריקוד- עם ישראלי".

הריקודים הנרקדים בהרקדות שבהן העיקר הוא ריקודים עכשווים, אינם מתאימים להגדרה של ריקוד עם ולכן ברור מדוע נעשו ניסיונות לשנות את שמם ל"מחול ישראלי" או "ריקודי פנאי".

הריקודים החדשים אינם עומדים במבחן ההישרדות והם נעלמים מההרקדות לאחר כמה חודשים בהם כיכבו בראש מצעד הריקודים, רוב היוצרים של ריקודים אלו, הנרקדים לעיתים למנגינות ואף לשירי עם לא ישראליים, אינם ביטוי מובהק לערכים של תרבות ארץ ישראלית במובנה הקלאסי.

מציאות זו מביאה לכך שרוב ציבור הרוקדים בארץ ההולך בעיקר להרקדות של ריקודים חדשים מגיע לאחר כמה שנים למסקנה שהוא נמצא למעשה בבית ספר ללא נקודת סיום . כל מה שהוא למד עד עצם היום הזה לא יועיל לו בעתיד מכיוון שהעתיד שייך לריקודים חדשים אותם הוא עדיין לא למד.

המקום היחיד שבו ניתן מקום של כבוד לכל סוגי המחול הישראלי לגווניו השונים והרבים:ריקודי חברה, ריקודי נוסטלגיה, ריקודי פנאי, ריקוד אמנותי, ריקוד אתני , בו הם שורים בהרמוניה מופלאה הוא פסטיבל המחול בכרמיאל הנותן לכולם במה ואפשרות ביטוי . בפסטיבל המחול כרמיאל יש אפשרות לקחת חלק הן כצופה והן כמבצע והן אפשרות להיות גם צופה וגם מבצע.

בפסטיבל גם מתקיימת כל שנה תחרות ייחודית הלא היא  –"תחרות המחול העממי" ע"ש אושרי חבר ז"ל, בה צוות מומחים מתחומי מחול ומוזיקה שונים  בוחרים את הריקודים המתאימים ביותר, לפי הבנתם , להפוך להיות ריקודי עם מתוך מבחר גדול המוצג בסינון מוקדם לצוות ולאחר מכן בהצגת הריקודים שנבחרו לציבור הרוקדים בפסטיבל.

גורית קדמן כותבה במאמריה :" ...דומה כי כל עוד עם ישראל חי, הוא יוסיף לרקוד.."

דר' דן רונן כותב:" אם נצליח לחזק את מרכיבי  'המורשת הישראלית' של ריקודי העם ושירי העם, לשמור על הריקודים הישנים, ולהמשיך ליצור שירי עם...-ריקודי העם ימשיכו להיות ביטוי חשוב של התרבות הזו ושל זהותנו הישראלית ריקודי העם הם 'נכס תרבותי'. זו פנינה שיש לשמור עליה: חשוב להניח את היסודות לאהבת ריקודי העם בגיל הרך ובבתי הספר במסגרת חינוך לישראליות".

זהו בלי ספק אחד מתפקידיו אותם נטל על עצמו פסטיבל המחול כרמיאל ב-23 שנות קיומו, תחילה בניהולו האומנותי של יונתן כרמון אחד הכוריאוגראפים מניחי היסודות של המחול הישראלי אשר רבים מריקודיו הפכו לריקודי עם בזכות היותם נכסי צאן ברזל  הנרקדים שוב ושוב בכל הרקדה. ב-13 השנים האחרונות שלמה ממן, שהוא אחד מיוצרי ריקודי העם, במובן הנכון של המושג, הפוריים והנחשבים ביותר. זאת לצד בפעילותו האומנותית המוערכת ככוריאוגראף לריקודי במה בארץ ובעולם.

 

סייע בהכנת הכתבה: יואב סידי

 

פורסם במוסף המיוחד לפסטיבל המחול כרמיאל של צפון1 והד הקריות ב-23.7.2010

מאמרים

עבור לתוכן העמוד

עמותת ארגון המדריכים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות